בלוג
בלוג מאמרים
טיפים להורים לילדים עם אילמות סלקטיבית
"לעזור לילד לפרוץ את המחסום" YNET > "כך החל הילד "האילם" לדבר..." כיכר השבת > "SUFFERING IN SILENCE" ג'רוזלם פוסט >
התחלה מצוינת לטיפולו של תלמיד כיתה ד', אדם. אדם מעולם לא דיבר עם מורתו והיה מוכן לדבר בלחישה בלבד עם קומץ מחבריו. כל זאת נכון לשבוע שעבר! המורה פותחת כל בוקר בהאזנה להקלטותיהם של אדם וחברו הטוב תומר ב"אלבום שמע", בו הם מפטפטים על מעלליהם במשחק המחשב "מיינדקראפט". אחרי כן אדם ותומר מקריאים לסירוגין שורות מספר הבדיחות האהוב עליהם. בכל יום מרחיבה המורה את השיח על הקלטותיהם, שואלת שאלות, מעירה הערות... אחרי שבוע אחד בלבד של לימודים הזמינה המורה חברים נוספים למפגשים הקצרים הללו, וכעת אדם מדבר בהם עם מורתו ו8 מחבריו לכיתה. בנוסף הוא נצפה כשהוא מדבר בקול רם עם חברו תומר בהפסקה.... התערבות כל כך מינימאלית- שיפור כל כך גדול! אעדכן לגבי התפתחות התהליך עם אדם ☺
מה ההבדל בין ביישנות לחרדה חברתית? ביישנות וחרדה חברתית, חולקים מספר רב של מאפיינים. כיצד יכולים הורים מודאגים להבחין בין השניים? לעיתים קרובות חרדה חברתית מזוהה שלא בצדק כביישנות קיצונית, ועל כן רובם המכריע של הסובלים מחרדה חברתית לא מקבלים טיפול, דבר מצער מאוד, כיוון שלרוב הטיפול אפקטיבי מאוד. הסימפטומים המבדילים בין ביישנות לחרדה הינם עוצמת הפחד, מידת ההימנעות, ורמת הפגיעה בתפקוד היום יומי. תחושת החרדה המציפה אדם הסובל מחרדה חברתית לקראת יציאה למסיבה, אינה דומה לחששות שיחווה אדם ביישן. הסובל מחרדה עלול לדאוג מפני האירוע במשך ימים קודם לכן, לסבול מנדודי שינה מפאת החרדה, ובמידה וינכח במסיבה, לסבול מסימפטומים חרדתיים פיזיולוגיים כגון הזעה, דופק מוגבר ורעידות. בעצם ההבדל הוא מידת ההשפעה על אורח חייו של אדם, וכמות הסבל הנגרמת לו.
מהי הדרך שהתגלתה כאפקטיבית ביותר לטיפול באילמות סלקטיבית? מטופלים צעירים רבים מגיעים אליי אחרי שנים של טיפולים כושלים שעלו להם ביוקר הן מבחינת כמות הכסף שהשקיעו בטיפולים, מבחינת השנים שחלפו בחייו של הילד או הנער בהם הוא לא גבר על החרדה שלו- מחיר כואב וגדול הרבה יותר. בעוד שאין עירבון לכך שטיפול יצליח, וכל ילד זקוק לטיפול המדויק למידותיו, לחולשותיו ולכוחותיו, ישנו גוף מחקר גדול מאוד המצביע על שיטת הטיפול הקוגנטיבית-התנהגותית כצורה היעילה ביותר לטיפול באילמות הסלקטיבית. כאשר מדובר בילדים, הטיפול הוא יותר התנהגותי, כלומר: הילד מטפס בהדרגה על סקאלה של מצבים ויעדים המקרבים אותו אל הדיבור. למשל, האזנה להקלטה מוכנה מראש, ואז דיבור בלחש למטפל או למורה, אחרי כן השמעת צלילים, אחר כך השמעת צליל של חיה למשל ורק אז מילים וכן הלאה. כל זאת בתחום מערכת יחסים חמה, משולב בתוך משחקים או הפעלות מהנות, וכמובן בהתאמה לצרכי הילד, לאופיו ולקצב ההתקדמות שלו. לילדים גדולים יותר ולמתבגרים, הצד ההתנהגותי של הטיפול נותר חיוני- מלחמה בפחד בעזרת העמידה מולו- אך הצד הקוגניטיבי מקבל תפקיד בולט יותר: עבודה על מחשבות מרגיעות ומציאותיות, תרגול הרפיה, חיזוק הערכה עצמית וטכניקות רבות נוספות. בעת חיפוש אחר המטפל הנכון, חשוב לוודא שהוא בעל ניסיון בתחום האילמות הסלקטיבית וכי שיטת הטיפול שלו בעלת עדויות והוכחות להיותה אפקטיבית ומסייעת בהתגברות על האילמות הסלקטיבית. בימים אלו של אינטרנט בהם המידע נגיש לכל, אין כל תירוץ למטפל לעבוד על ילדים הסובלים מאילמות סלקטיבית(או כל הפרעה אחרת) בשיטות שלא הוכחו כיעילות!
מהי הדרך שהתגלתה כאפקטיבית ביותר לטיפול באילמות סלקטיבית? מטופלים צעירים רבים מגיעים אליי אחרי שנים של טיפולים כושלים שעלו להם ביוקר הן מבחינת כמות הכסף שהשקיעו בטיפולים, מבחינת השנים שחלפו בחייו של הילד או הנער בהם הוא לא גבר על החרדה שלו- מחיר כואב וגדול הרבה יותר. בעוד שאין עירבון לכך שטיפול יצליח, וכל ילד זקוק לטיפול המדויק למידותיו, לחולשותיו ולכוחותיו, ישנו גוף מחקר גדול מאוד המצביע על שיטת הטיפול הקוגנטיבית-התנהגותית כצורה היעילה ביותר לטיפול באילמות הסלקטיבית. כאשר מדובר בילדים, הטיפול הוא יותר התנהגותי, כלומר: הילד מטפס בהדרגה על סקאלה של מצבים ויעדים המקרבים אותו אל הדיבור. למשל, האזנה להקלטה מוכנה מראש, ואז דיבור בלחש למטפל או למורה, אחרי כן השמעת צלילים, אחר כך השמעת צליל של חיה למשל ורק אז מילים וכן הלאה. כל זאת בתחום מערכת יחסים חמה, משולב בתוך משחקים או הפעלות מהנות, וכמובן בהתאמה לצרכי הילד, לאופיו ולקצב ההתקדמות שלו. לילדים גדולים יותר ולמתבגרים, הצד ההתנהגותי של הטיפול נותר חיוני- מלחמה בפחד בעזרת העמידה מולו- אך הצד הקוגניטיבי מקבל תפקיד בולט יותר: עבודה על מחשבות מרגיעות ומציאותיות, תרגול הרפיה, חיזוק הערכה עצמית וטכניקות רבות נוספות. בעת חיפוש אחר המטפל הנכון, חשוב לוודא שהוא בעל ניסיון בתחום האילמות הסלקטיבית וכי שיטת הטיפול שלו בעלת עדויות והוכחות להיותה אפקטיבית ומסייעת בהתגברות על האילמות הסלקטיבית. בימים אלו של אינטרנט בהם המידע נגיש לכל, אין כל תירוץ למטפל לעבוד על ילדים הסובלים מאילמות סלקטיבית(או כל הפרעה אחרת) בשיטות שלא הוכחו כיעילות!
שיטה זו מתעלת וממנפת את התנהגותו האופטימאלית של הילד. באילמות סלקטיבית, כמעט תמיד ישנו מיקום בו הילד מדבר בחופשיות. על ידי כך שהמטפל משחיל עצמו לתוך המרחב הכי נטול חרדה של הילד, בייחוד כאשר הנוכחות שלו כה מזערית, הוא נעשה קשור באופן אסוציאטיבי למקום הנוח הזה. הילד מתרגל לנוכחות החדשה וכבר לא עומד על המשמר, ושב לתפקוד הנורמטיבי הביתי שלו. בדרך זו, בני נוער, אשר מעולם לא דיברו עם איש מלבד המשפחה הגרעינית שלהם התחילו לדבר איתי, לתדהמת משפחותיהם. ברגע שהילד מדבר איתי בחופשיות, אפשר להתחיל בתהליך של הכללה, מה שמאפשר לילד לדבר איתי במקומות אחרים בהם נמנע מלדבר בעבר.
שאלות נפוצות FAQ שאלה : ילדי סובל מא"ס - הוא לא מדבר בבית הספר. האם לפנות לטיפול או לחכות שהא"ס תחלוף מאליה? תשובה : נכון שברוב המקרים הא"ס דועכת עם הזמן. עם זאת, בעוד היא נמשכת הילד סובל. לא מבינים אותו כהלכה והוא אינו יכול להביע את מי שהוא באמת. הוא שונה משאר הילדים, ומחמיץ חוויות חברתיות ולימודיות רבות ערך. ברגע שחלפה הא"ס, יכול להיות שתדמיתו העצמית של הילד כבר ניזוקה מהכשל לדבר, והדבר עלול להוביל להתמשכות חרדה חברתית ולנסיגה. במקרים חריגים, א"ס עלולה שלא לחלוף, ולהתפתח להפרעת חרדה כללית. מכל הסיבות הללו (ועוד), ההתערבות המוקדמת מומלצת מאד. הטיפול עליו אנו ממליצים הינו אפקטיבי ונעים, ומאפשר לילד להתקדם לערוץ התפתחותי יותר נורמטיבי בו יוכל הילד לתקשר ולהיות מובן בכל מקום בו יהיה. שאלה : האם הא"ס נגרמת על ידי סודות במשפחה או התעללות? תשובה : בכל המחקרים התקניים אין הוכחה המעידה על כך שא"ס קשורה לסודות במשפחה או התעללות. לרוב, הגורם העיקרי לא"ס הוא חרדה חברתית, ולעיתים יש גורמים נוספים כמו קושי בדיבור (כולל דו-לשוניות וקשיי הגייה) או פרפקציוניזם. שאלה : האם א"ס קשורה לאוטיזם או ל-PDD ? תשובה : לא. אוטיזם הינו הפרעת התפתחות תקשורתית המשפיעה על יכולות האינטראקציה של הילד בכל מסגרות חייו. א"ס מבוססת על חרדה, ולרוב ילד עם א"ס מתפקד באופן רגיל במסגרות ספציפיות כגון ביתו. עם התערבות מתאימה ניתן להתגבר על א"ס, ואילו PDD ואוטיזם הינם בדרך כלל הפרעות לכל החיים. שאלה : איזה סוג של טיפול מומלץ לא"ס? תשובה : טיפול התנהגותי או קוגניטיבי-התנהגותי מומלצים ברוב המקרים. נמצא שגישות אלה עוזרות לאפשר לילד לדבר. תוכנית הטיפול המוצעת כאן מורכבת מצעדים קטנים ושומרת על רמת חרדה סבילה. באופן אידיאלי, הטיפול צריך להתרחש במסגרת בה הילד אינו מדבר- בדרך כלל בגן או בבית הספר. המרכיבים הקוגניטיביים של הטיפול בולטים יותר בעבודה עם בני נוער וילדים גדולים, ופחות עם צעירים. יחד עם הטיפול לילד, מעורבות המשפחות והצוות החינוכי חיונית , כל אחד בהתערבות שלו, על מנת שהשיפור יהיה מהיר ומועיל.
אני מזמינה אותך לשמוע כיצד לעזור לילד שלך להתגבר על האילמות הסלקטיבית ולחיות חיים משוחררים ונעימים יותר.
מלא/י את הפרטים כאן ונחזור אליכם בהקדם.
Contact us
המרכז לטיפול באילמות סלקטיבית בניהולה של רות פרדניק
נבנה ע"י אינדקס מדיה בניה וקידום אתרים All rights reserved